נכסים שיגיעו לידי היחיד לאחר צו שיקום כלכלי

החוק קובע שהיחיד / חייב בהליך חדלות פירעון, מחויב להעביר לקופת ההליך את אלו: כל נכס אשר שייך לו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד שיקבל צו שיקום כלכלי, וכל נכס שצו השיקום הכלכלי קובע שייכלל בנכסי קופת ההליך ("קופת הנשייה"). זו נקודה שיחידים רבים בהליך חדלות פירעון מפספסים: הם לא שמים לב לכל ההגדרה שפורטה למעלה וסבורים שמרגע שניתן להם צו שיקום כלכלי ונקבעה להם תכנית פירעון, כל מה שנדרש מהם כדי לקבל הפטר חלוט (הפטר סופי) הוא רק לשלם את התשלומים שנקבעו להם בתוכנית הפירעון. מדובר בטעות יסודית שעלולה במקרים מסוימים, לעלות ליחיד בכספים רבים נוספים שיצטרך להעביר. המקרים האלו נוצרים בחלקם משינוי נסיבות שקורה לאחר שניתן צו השיקום הכלכלי, אבל את חלקם ניתן לצפות כבר מראש ולהתכונן אליהן. המאמר מפרט את הבעיה ודרכי ההתמודדות איתה.

מקרה לדוגמה :

בסיום הדיון בעניינו של היחיד, ובהנחה שלא קיבל בדיון הפטר לאלתר (הפטר לאלתר הוא מקרה חריג שלא נדון במאמר זה. ניתן לקרוא עליו במאמרים אחרים באתר שלנו), נקבע ליחיד צו שיקום כלכלי. בצו השיקום נקבע לו תשלום חודשי שעליו לשלם למשך כל תקופת התשלומים, למשל: תשלום חודשי של 600 ₪, למשך 40 חודשים ("תקופת התשלומים") ובסה"כ: 24,000 ₪ לאורך כל תקופת התשלומים. היחיד מתחיל לשלם את התשלומים לפי צו התשלומים ומניח שלסכום התוכנית (24,000 ₪ במקרה שלנו) לא יתווסף שום סכום. מדובר בטעות : כמו שצוין למעלה לבית המשפט יש סמכות לקבוע בצו השיקום הכלכלי שכל נכס (חוץ מההכנסות החודשיות של היחיד, למשל משכורת חודשית) שיגיע לידי היחיד עד סיום תקופת התשלומים – יועבר לקופת ההליך. בדוגמה שלנו, הכוונה היא שהיחיד עלול להידרש להעביר לקופת ההליך כל נכס שיגיע לידיו בתוך 40 חודשים ממועד מתן צו השיקום. בפועל בתי המשפט אכן כוללים פיסקה עם ההתניה הזאת במסגרת צו השיקום הכלכלי , אבל רבים מהיחידים שמקבלים לידם את צו השיקום הכלכלי, לא שמים לב לכך והדבר עלול להסתיים בהוצאות רבות נוספות ואכזבה : נניח שאותו יחיד מהדוגמא שלמעלה, כבר שילם 15,000 ₪ לפי תכנית הפירעון ובשלב זה, כאשר נותר לו לשלם עוד 9,000 ₪ כדי לקבל הפטר סופי, הוא זוכה בסכום של 300,000 ₪ בהגרלת הלוטו. במצב דברים זה, כאשר ייודע לבעלי התפקיד שאכן זכה בהגרלה, הוא יידרש להעביר את הכספים לקופת ההליך עד לכיסוי מלוא החובות של הנושים, בתוספת הוצאות ההליך. לצורך הדוגמה שלנו נניח שסך תביעות החוב שאושרו בהליך עומד על סך 250,000 ₪. המשמעות היא שהיחיד ייאלץ להעביר במקרה כזה לקופת ההליך סכום כולל של 250,000 ₪, בצירוף הוצאות ההליך (הוצאות ושכ"ט של הממונה והנאמן), וזאת במקום תכנית הפירעון שנקבעה לו-24,000 ₪… בדוגמה התיאורטית שלנו- היחיד ישלם את מלוא חובותיו, וספק אם זה מה שהוא תכנן כאשר נכנס להליך חדלות הפירעון.

באילו נכסים מדובר:

אי אפשר להקיף במאמר זה את כל סוגי הנכסים שיכולים להגיע לידי היחיד לאחר שניתן לו צו שיקום כלכלי. בכל זאת, ניתן שתי דוגמאות להמחשה: דוגמה ראשונה לנכס שעשוי להגיע לידי היחיד, היא חלק בעיזבון של קרוב משפחה שנפטר: אם אותו יחיד בדוגמה שלנו עדיין לא סיים לשלם את הסכום הכולל שנקבע לו בתוכנית הפירעון ועדיין לא חלפה תקופת התשלומים (40 חודשים בדוגמה שלנו) ולמרבה הצער, נפטר בשלב זה אחד מהורים שלו. מבלי שניכנס כרגע לעקרונות חלוקת העיזבון לפי חוק הירושה, נציין שאם חלוקת העיזבון של המנוח תבוצע לפי חוק הירושה (כלומר : ההורה המנוח לא הותיר צוואה) וליחיד יש חלק בעיזבון של המנוח, הוא יידרש להעביר חלק זה לקופת ההליך. גם כאן מדובר בנזק כספי גדול ליחיד. נציין שיחיד שבשלב הזה יסתלק מהירושה שמגיעה לו (כלומר: יוותר על חלקו) מבצע "הענקה אסורה" ויידרש ככל הנראה להעביר את חלקו לקופת ההליך. (ללא קשר לדוגמה שהובאה, יש לציין שהדברים נכונים גם לנכס שהגיע ליחיד בדרך של ירושה בשלבים יותר מוקדמים של ההליך, ולמעשה בכל שלב החל מרגע שצבר חובות שהוא לא יכול להחזירם – במצבים כאלה, היחיד מנוע מלהסתלק מהחלק בירושה והסתלקות כזאת תיזקף לחובתו). בניגוד לכך, אם ההורה המנוח השאיר צוואה תקפה שבה היחיד לא מצוין כאחד מהיורשים שלו-הנאמן בהליך לא יכול לפנות ליחיד בדרישה להעביר את חלקו לקופת ההליך, מהסיבה שאין לו חלק בעיזבון, כלומר אין לו שום נכס. ניתן עוד דוגמה : קרן השתלמות הופכת להיות נזילה לאחר 6 שנים מתחילת ההפקדות הכספיות בה. אם המועד בו הופכת הקרן להיות נזילה "נופל" בתוך בתקופת התשלומים, סביר שהנאמן ידרוש את העברת הכספים לקופת ההליך (כאן אין אפילו צורך בהוראה מיוחדת של בית משפט והנאמן יכול להסתפק בהוראות החוק הקובעות שנכסים פיננסיים שאינם מוגנים, שייכים לקופת ההליך). בכל מקרה מומלץ להתייעץ מוקדם ככל הניתן עם עורך דין פשיטת רגל בחיפה.

הארכה של התקופות:

לפי החוק לבית המשפט יש סמכות חריגה לקבוע שנכס מסוים יועבר לקופת ההליך גם אם הוא הוקנה ליחיד לאחר תקופת התשלומים ולאחר שכבר סיים לבצע את התשלומים שנקבעו לו. לבית המשפט יש סמכות להאריך תקופות גם במקרה שבו ניתן הפטר לאלתר -ביהמ"ש רשאי להורות שהיחיד יהיה חשוף להעברת כל נכס שיוקנה לו בתוך תקופה של עד 3 שנים מרגע שניתן לו הפטר לאלתר ובנסיבות חריגות אף למעלה מ-3 שנים מצו ההפטר. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון בחיפה שייעץ מה לעשות ומה להימנע.

סיום מוקדם של התשלומים:

לעיתים חייבים מבקשים להשלים את התשלומים מוקדם יותר, כדי לקבל הפטר מוקדם יותר. מותר לעשות את זה בכפוף לקבלת אישור מבית המשפט. חשוב לציין שבמקרה כזה, לא בטוח כלל שהחייב מקבל "חסינות" מצירוף נכסים נוספים: בדוגמה שלנו היחיד אמור לסיים את התוכנית בתוך 40 חודשים (600 ₪ כפול 40 חודשים). נניח שכבר שילם 10,000 ₪ ורוצה לשלם את היתרה (14,000 ₪) בתשלום אחד. היחיד מגיש בקשה וביהמ"ש מקבל את הבקשה, אבל צריך לשים לב לכך שביהמ"ש רשאי לקבוע שתקופת התשלומים המקורית (40 חודשים מצו השיקום) עדיין נותרת על כנה כלומר: למרות שקיבל הפטר מוקדם יותר, כל נכס שיגיע לידיו עד סיום התקופה המקורית-יוקנה לקופה… כמובן שכל מקרה לגופו ורצוי להתייעץ לפני ביצוע כל פעולה עם עורך דין פשיטת רגל חיפה המומחה בתחום.

על כותב המאמר:

המאמר נכתב ע"י עורך דין שי דנה המשמש כעורך דין חדלות פירעון בחיפה, נשר, טירת הכרמל והקריות מעל 20 שנה. משרד עוה"ד דנה מתמחה בפתרון מקיף לבעיית החובות של היחיד ומייצג מזה שנים רבות כעורך דין למחיקת חובות בחיפה נשר, טירת הכרמל והקריות, עורך דין פשיטת רגל בחיפה נשר, טירת הכרמל והקריות, עורך דין הוצאה לפועל בחיפה נשר, טירת הכרמל והקריות, עורך דין חדלות פירעון בחיפה נשר, טירת הכרמל והקריות, לרבות הליכי פשיטת רגל, הליכי הוצאה לפועל, הליכי חדלות פירעון, מו"מ מול נושים והסדרי חובות. כמו כן מייצג בתביעות פינוי מדירה ציבורית, עתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי ו"דייר ממשיך" בדירה ציבורית. המאמר מובא לידע כללי, נכון למועד כתיבתו ואין בנאמר בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.

[grw id="1131"]

מאמרים בנושאי הוצאה לפועל, פשיטת רגל ודיור ציבורי

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו”ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…