מה עושים כשמקבלים תביעת פינוי מדירה ציבורית ? דייר עמידר

תחום הדיור הציבורי בישראל מנוהל ע"י החברות המשכנות (באיזור הצפון אלו "שיקמונה", "עמידר" ו"עמיגור"), עבור משרד השיכון (הדירות האלה הן רכוש המדינה). המאמר הבא עוסק בתביעה לפינוי דירה ציבורית, מה הסיבות האפשריות להגשת תביעת פינוי ומה ניתן לעשות בכדי להתגונן בפני תביעת פינוי. אם קיבלתם התראה לפני פינוי, או שאתם עומדים בפני פינוי, או שאתם חוששים שתביעת פינוי עומדת להיות מוגשת, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עורך דין דיור ציבורי בחיפה כדי לעצור את התהליך ולבטל את הפינוי.

מהן הסיבות להגשת תביעות פינוי:

החברות המשכנות אחראיות לגבות מדיירי הדיור הציבורי את שכר הדירה החודשי. ברור שדייר שלא משלם את שכר הדירה וצבר/צובר חוב משמעותי, זו הפרה משמעותית של החוזה ובמקרה כזה סביר שהחברה המשכנת, למשך שיקמונה, תגיש תביעת פינוי שיקמונה בגלל החוב הזה.

סיבה נוספת להגשת תביעות פינוי והיא הרלוונטית למאמר זה: בחוזה השכירות רשום רק שמו של הדייר שחתם על הסכם שכירות עם החברה (נקרא לו: "הדייר החוזי"). אם הדייר הזה נפטר בשעה שקרובי משפחה שלו (שאינם רשומים בחוזה השכירות) מתגוררים אתו בדירה, הם צריכים להגיש בקשה לקבלת זכויות של "דייר ממשיך". אם הבקשה הזו מוגשת ונדחית, תוגש כנגדם תביעת פינוי. בסוג תביעות כזה בית המשפט דן בשאלה האם אותם קרובי משפחה באמת התגוררו בדירה עם הדייר החוזי כל התקופות הנדרשות בחוק עד לפטירתו של הדייר החוזי, או שמגוריהם בדירה התחילו פרק זמן קצר יותר לפני הפטירה (החוק ונהלי משרד השיכון, קובעים מהי התקופה הנדרשת למגורים בדירה כדי לקבל זכאות של "דייר ממשיך").

החברות המשכנות אמורות לבצע מדי שנה "ביקור מעגל" בדירה כדי לבדוק מי מתגורר בדירה: האם רק הדייר החוזי, או עוד אנשים שלא צוינו בחוזה השכירות. אבל חשוב להבין : גם אם "ביקורי המעגל" האלו מראים שקרוב המשפחה לא התגורר בדירה את התקופה הנדרשת עם הדייר החוזי עד הפטירה, עדיין הוא יכול לקבל מעמד של "דייר ממשיך", בתנאי שיצליח להוכיח שהוא כן התגורר בדירה בכל התקופות הנדרשות על פי החוק. הבקשות להכרה כ"דייר ממשיך" מוגשות בתחילה לחברה המשכנת ואחר כך (ערעור) לוועדה של משרד השיכון. בדרך כלל הוועדות של משרד השיכון "מיישרות קו" עם הבדיקות שביצעה החברה המשכנת, זאת אומרת: אם אותם "ביקורי מעגל" שביצעה החברה המשכנת מראים שלא היה רצף מגורים נדרש של הקרוב בדירה, רוב הסיכויים שהבקשה להכרה כ"דייר ממשיך", תידחה על ידי הוועדה של משרד השיכון. ולמרות זאת, עדיין קיימת דרך לסתור את המסקנות בביקורי המעגל ה"שליליים" האלה, וזאת על ידי קיום הליך בית המשפט. המשימה של הוכחת תקופת מגורים נדרשת של קרוב המשפחה אינה פשוטה וצריך לפעול בטקטיקה נכונה כדי להוכיח את הטענות בבית המשפט. משרדנו מטפל שנים רבות בתביעות פינוי עמידר באיזור הצפון, תביעות פינוי עמיגור באיזור הצפון ותביעות פינוי שיקמונה באיזור הצפון. אם הוגשה נגדכם תביעת פינוי – פנו למשרדנו לקבלת ייצוג משפטי מקצועי בעניין ייצוג בתביעת פינוי עמידר בצפון או תביעת פינוי עמיגור בחיפה, טירת הכרמל, נשר והקריות.

מעמדו של השוכר

שוכרים רבים בדיור הציבורי שמתגוררים בדירה שנים רבות חושבים שהזכויות שלהם בדירה הן כמו בעלות בדירה ממש כאילו הדירה היא "שלהם". מדובר במחשבה שגויה: למרות שהם מתגוררים בדירה תקופה ארוכה, זו עדיין לא זכות בעלות או חכירה אלא רק זכות שכירות. טעות נוספת היא שחלק מהשוכרים חושבים שהם "דייר מוגן" בדירה. גם זו טעות וזאת מאחר ודיור ציבורי אינו דיור מוגן במשמעותו המשפטית – מדובר בשתי הגדרות שונות לגמרי. המאמר אינו עוסק ב"דייר מוגן", אבל בכל זאת נציין : גם דייר ציבורי שהוכר כ"דייר ממשיך", הוא לא "דייר מוגן" במשמעות המשפטית. חשוב לציין כי התנאים לפינויו של "דייר מוגן" מהדירה, שונים מהתנאים לפינויו של דייר ציבורי רגיל ואפילו מפינוי של "דייר ממשיך" בדיור הציבורי.

זכות מגורים בדירה לא עוברת בירושה

זכות מגורים בדירה הציבורית לא עוברת בירושה מאחר וזו זכות של שכירות בלבד, ולכן צריך לעמוד בתנאים שקבעה המדינה כדי לקבל זכאות לדיור ציבורי מהמדינה. אם דייר חוזי בדיור הציבורי נפטר, הזכויות שלו בדירה לא יעברו לקרובי המשפחה שלו, או ליורשיו. בגלל זה חשוב, ככל הניתן, לנסות ולדאוג לעגן את הזכות של קרובי המשפחה לפני הפטירה, בדרך של הוספת שמותיהם של אותם קרובי המשפחה המתגוררים בדירה, לחוזה השכירות. אם הדייר החוזי כבר נפטר לפני שהקרובים צורפו לחוזה השכירות, ומדובר בקרובי משפחה שהתגוררו איתו לפני פטירתו בדירה, הם יכולים לנהל מאבק משפטי כדי לקבל זכויות של "דייר ממשיך" בדירה בדרכים המפורטות במאמר זה.

תביעת פינוי עמידר

לפני שחברה מגישה תביעת פינוי, היא מחויבת לפעול מול הדייר כדי להודיע לו על הליך הפינוי שמתקרב, וזה יבוצע ע"י שליחת מכתב התראה לדייר. אם מדובר בהליך פינוי בגלל חוב כספי, החברה גם צריכה לאפשר לו לנסות ולהסדיר את החוב בדרך של תשלום מזומן או תשלומים בהסדר. רק אם החוב לא יסולק ע"י הדייר – תוגש תביעת פינוי. ברור שאם מקבלים מכתב התראה כזה, מומלץ לפנות בדחיפות לעורך דין דיור ציבורי בחיפה המומחה לתחום. עוה"ד יתנהל מול החברה כדי להסדיר את החוב ולמנוע הגשת תביעת פינוי. חשוב לדעת של"מכתב התראה" מהחברה המשכנת או מטעם עורך הדין של החברה המשכנת, אין משמעות מיידית בקשר לפינוי הדירה: פינוי של דייר מהדירה יכול להתבצע רק על ידי נציג של ההוצאה לפועל, שבידו פסק דין של בית משפט אשר מורה על הפינוי, וגם צו פינוי מהדירה שניתן לאחר מכן ע"י ראש ההוצאה לפועל. בלי כל אלו, הליך הפינוי לא יהיה חוקי וגם לא ניתן יהיה לבצע אותו.

משרד עו"ד שי דנה :

משרד עורך דין שי דנה משמש כבר מעל 20 שנה כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, ומטפל בתביעות דיור ציבורי, הכרה כ"דייר ממשיך", תביעות פינוי מדירה ציבורית וייצוג בעתירות מנהליות מול משרדי ממשלה בענייני הדיור הציבורי. בנוסף מייצג המשרד כעורך דין הוצאה לפועל בחיפה, נשר והקריות, וכן כעורך דין פשיטת רגל בחיפה, נשר והקריות ועורך דין חדלות פרעון בחיפה, נשר והקריות. המשרד מתמחה בפתרון כולל לבעיית החובות של היחיד, לרבות הליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל, הסדר חובות ומשא ומתן מול הנושים. המאמר מובא לידע כללי, נכון למועד כתיבתו ואין בנאמר בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.

[grw id="1131"]

מאמרים בנושאי הוצאה לפועל, פשיטת רגל ודיור ציבורי

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו”ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות,, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…