הליכי הוצאה לפועל מול הליכי פשיטת רגל/חדלות פירעון- מה באמת עדיף?

הליכי הוצאה לפועל מול הליכי פשיטת רגל/חדלות פירעון- מה באמת עדיף?

לאורך יותר משני עשורים בהם אני משמש עורך דין הוצאה לפועל בחיפה ועורך דין פשיטת רגל בחיפה, אני נתקל פעם אחר פעם בשאלות אלו מצד חייבים: מה ההבדל בין הוצאה לפועל לפשיטת רגל? ומה עדיף לעשות כשיש חובות גבוהים? במאמר שלפניכם אנסה לעשות סדר ולהסביר בצורה פשוטה וברורה את ההבדלים המהותיים בין שני המסלולים, ומתי ולמי כל אחד מהם מתאים.

קודם כל- המונחים הבסיסיים שמוזכרים במאמר :

חייב – זהו האדם שנפתחו נגדו תיקי ההוצאה לפועל.
זוכה– זהו האדם (או גוף) שפתח את תיק ההוצאה לפועל נגד החייב.
היחיד-זהו האדם שפנה להליך חדלות פירעון (משתמשים במונח זה במקום המונח "חייב" שהיה נהוג בעבר).
הליך חדלות פירעון / פשיטת רגל-זהו הליך משפטי שמטרתו להביא למחיקת חובות היחיד ולשקמו כלכלית.

קודם כל, חשוב להבין: במסלול ההוצאה לפועל- הזוכה הוא זה שיוזם את ההליך.
במסלול פשיטת רגל/חדלות פירעון-בדרך כלל היחיד עצמו יוזם את ההליך.

מטרת ההליך

בהוצאה לפועל-הזוכה מבקש לגבות את החוב שלו במלואו, ולכן הוא נוקט בהליך זה.
בחדלות פירעון-היחיד הוא שמבקש שיקום כלכלי עבור עצמו, הקלה בחובות ופתיחת דף חדש, ולכן הוא זה שפותח בהליך

מספר ההליכים

בהוצאה לפועל-מספר ההליכים תלוי במספר התיקים שנפתחו. כל תיק מנוהל בנפרד, אלא אם כן הוגשה בקשה לאיחוד כל תיקים.
בחדלות פירעון- קיים הליך אחד שמרכז את כל החובות ביחד והטיפול גם כן מתייחס לכל החובות ביחד.

הערה: ניתן לפתוח בהליך חדלות פירעון אם החובות עומדים על לפחות 57,000 ₪ (סכום המינימום מתעדכן כל הזמן) והיחיד לא מסוגל לפרוע אותם. אם הסכום נמוך מכך, אפשר להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל כדי שיאשר פתיחת הליך בסכום נמוך מכך.

האם ההליך עוצר עיקולים והגבלות?

בהוצאה לפועל- אם קיימים מספר עיקולים במספר תיקים, יש לטפל בכל אחד בנפרד, כלומר: לבקש צו תשלומים נפרד בכל תיק ואם עומדים בתנאים שהרשם קבע, אז מבוצע עיכוב הליכים נפרד בכל תיק. חשוב לציין שכיום יש קושי משמעותי למי שרוצה להגיש בקשה לאיחוד תיקים: איחוד תיקים אפשרי אם החייב משלם 3% מדי חודש מכלל החובות ורבים אינם מסוגלים לכך.

לעומת זאת בפשיטת רגל/חדלות פירעון- כבר עם קבלת הצו הראשוני ("צו פתיחת הליכים") יש עיכוב גורף של כל ההליכים, כולל עיקולים מנהליים שאינם בהוצאה לפועל. וכך היחיד מקבל "אוויר לנשימה" ויכול לעבוד ולהתנהל ללא חשש מהפתעות בחשבון הבנק.

תשלום חודשי

בהוצאה לפועל- בכל תיק יש צו תשלומים נפרד, אלא אם כן ניתן איחוד תיקים.
לעומת זאת בחדלות פירעון- נקבע צו תשלומים אחד שמתייחס לכלל החובות. עוד חשוב לציין כי בהליך חדלות פירעון יש כבר מהתחלה התייחסות לנתונים הספציפיים שהיחיד הציג, כמו נכות, גיל וכו'. במקרים כאלו, אם מדובר בנכות משמעותית או גיל מבוגר מאד, זה יתבטא בקביעת הסכום של התשלום החודשי.

הגבלות ומגבלות

בהוצאה לפועל עלולות להיות הגבלות כגון: איסור יציאה מהארץ, הגבלת חשבון הבנק, מניעת שימוש והחזקה של דרכון, איסור הקמת חברה, הגבלה משימוש בכרטיסי אשראי. בחדלות פירעון יוטלו הגבלות דומות, אך במסגרת כוללת אחת: איסור יציאה מהארץ (ניתן לבקש ביטול זמני), איסור שימוש בדרכון, הגבלת אשראי וצ'קים, איסור פירעון חובות לנושים (מניעת "העדפת נושים"), איסור הקמת תאגיד, שימוש מותר בכרטיס דביט בלבד.

הסדרים עם נושים

בהוצאה לפועל אפשר להגיע להסדר עם כל זוכה בנפרד.
בחדלות פירעון – כמו שצייננו למעלה, אסור להגיע להסדר פרטני. אם יש הסדר, הוא חייב לכלול את כל הנושים.

משך הזמן עד סיום ההליכים

בהוצאה לפועל ההליכים יסתיימו רק לאחר תשלום מלא של כל החובות. בפועל, חייבים רבים ממשיכים לשלם שנים רבות (ולפעמים עשרות שנים) מבלי לסיים את תשלום החובות. חשוב להבין שמחשב ההוצאה לפועל מעדכן את הסכום בהתאם להפרשי ההצמדה והריביות שנקבעו בעת פתיחת התיק.

בחדלות פירעון- בדרך כלל ההליך יימשך עד 4 שנים (אם יש גיל מאד מבוגר, נכות משמעותית או נסיבות אחרות מיוחדות, ההליך יתקצר משמעותית), ובסיומו יינתן הפטר ומחיקה של החובות שנותרו.

הפחתת החוב הכולל

בהוצאה לפועל- אין מנגנון של מחיקת חובות, אלא אם הזוכה מסכים מרצונו להסדר (קיים סעיף המאפשר הפחתת סכום החוב בתיק, אך ההפחתה כפופה לשיקול דעת ראש ההוצאה לפועל).
בחדלות פירעון- קיימים מנגנונים ברורים להפחתת החוב: כל נושה חייב להגיש מחדש את תביעתו ואז מבוצעת בדיקה מחודשת של החובות (תביעות חוב). כמו כן, מבוצעת הקטנה של הריביות ומגובשת תכנית פירעון שמסתיימת במחיקת החוב שנותר. זהו בעצם ההבדל המשמעותי ביותר: פשיטת רגל/חדלות פירעון הוא ההליך היחיד שמבטיח מחיקת חלק מהחובות, במקום תשלום ארוך ומתמשך בהוצאה לפועל שמסתיים בדרך כלל רק עם תשלום כל החוב בתיקים (אלא אם כן הנושה מסכים לפני כן להסדר). חשוב לציין שהליך חדלות פירעון מבוצע תוך פיקוח של משרד המשפטים ולכן הפתרון שמגובש במסגרת ההליך הזה למעשה נכפה על הנושים (כולל נושים גדולים כמו למשל בנקים).

אז מה עדיף?

ברוב המקרים- הליך חדלות פירעון עדיף, מסיבות ברורות: הפסקה מיידית (עם הגשת הבקשה) של כל העיקולים וההגבלות, תשלום חודשי אחד ומוסדר במקום אחד, סיום ההליך בתוך זמן קצוב תוך קבלת וודאות כלכלית, אפשרות אמיתית למחיקת חובות, יציבות ואופק כלכלי. לעומת זאת, הוצאה לפועל עשויה להתאים רק במקרים מיוחדים, למשל: סכום חובות נמוך, קיום של נכס בבעלות החייב, או סיטואציות ייחודיות אחרות.

לכן, כדי לבחון מה מתאים לכל אדם באופן אישי, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני מעורך דין הוצאה לפועל וחדלות פירעון בחיפה.

עורך דין שי דנה צבר ניסיון רב שנים בייצוג חייבים בהוצאה לפועל ובחדלות פירעון, וכן בייצוג דיירי דיור ציבורי ובניהול עתירות מנהליות מול משרד השיכון וגופים ממשלתיים נוספים. המידע במאמר נכון למועד כתיבתו ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל מקרה שניצבים בפני בעיה משפטית, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לתחום הרלוונטי.

[grw id="1131"]

מאמרים בנושאי הוצאה לפועל, פשיטת רגל ודיור ציבורי

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו”ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות,, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…