נכסים שיגיעו לידי היחיד לאחר צו שיקום כלכלי

עורך דין מחיקת חובות, עו"ד שי דנה", מסביר כי החוק קובע שלקופת הליך חדלות הפירעון יועבר כל נכס אשר שייך ליחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד שיקבל צו שיקום כלכלי, וכל נכס שצו השיקום הכלכלי קובע שייכלל בנכסי קופת ההליך ("קופת הנשייה"). רבים מהחייבים בהליך חדלות פירעון, לא שמים לב  לכל ההגדרה שפורטה למעלה, וסבורים שמרגע שניתן להם צו שיקום כלכלי ונקבעה  להם תכנית פירעון, כל מה שנדרש מהם כדי לקבל הפטר סופי (הפטר חלוט),  הוא לשלם את התשלומים שנקבעו בתוכנית הפירעון. מדובר בטעות יסודית שעלולה, בסיטואציות מסוימות, לעלות ליחיד בכספים רבים נוספים. סיטואציות אלו נוצרות בחלקו משינוי נסיבות שקורה לאחר שניתן צו השיקום הכלכלי, אך בחלקן ניתן לצפות אותן מראש ולהתכונן אליהן. המאמר מפרט את הבעיה ודרכי ההתמודדות.

עורך דין הוצאה לפועל, עו"ד שי דנה", משתף אותנו במקרה לדוגמא לפיו לאחר שמתקיים דיון בעניינו של היחיד, ובהנחה שלא קיבל הפטר לאלתר (מקרה חריג שניתן לקרוא עליו במאמרים אחרים שמצויים גם באתר שלנו), נקבע ליחיד  צו שיקום כלכלי. בצו השיקום נקבע לו תשלום  חודשי שעליו לשלם למשך כל תקופת התשלומים, למשל: תשלום חודשי של 500 ₪, למשך  36 חודשים ("תקופת התשלומים"), ובסה"כ: 18,000 ₪ לאורך כל תקופת התשלומים. היחיד מתחיל לבצע את תוכנית הפירעון וסבור כי לסכום התוכנית (18,000 ₪) לא יתווסף דבר. כאמור, מדובר בטעות : כמו שצוין למעלה, לבית המשפט יש סמכות לקבוע שכל נכס (חוץ מההכנסות החודשיות של היחיד, למשל משכורת חודשית) שיגיע לידי היחיד  עד סיום תקופת התשלומים, יועבר לקופת ההליך. בדוגמה שלנו, הכוונה היא שהיחיד עלול להידרש להעביר לקופת ההליך כל נכס שיגיע לידיו בתוך 36 חודשים ממועד מתן צו השיקום. בפועל בתי המשפט אכן כוללים פיסקה עם ההתניה הזאת במסגרת צווי השיקום הכלכלי , אך  רבים מהיחידים  שמקבלים לידם את צו השיקום הכלכלי, לא שמים לב לכך והדבר עלול  להסתיים במפח נפש והוצאות רבות נוספות :  נניח שאותו יחיד  מהדוגמא שלמעלה, שילם כבר  10,000 ₪ לפי תכנית הפירעון ובשלב זה, כאשר נותר לו לשלם עוד 8,000 ₪ כדי לקבל הפטר  הוא זכה בסכום של 300,000 ₪ בהגרלה של כרטיס מזל. במצב דברים זה, כאשר ייודע לבעלי התפקיד שאכן זכה בהגרלה, יידרש היחיד להעביר את הכספים לקופת ההליך עד לכיסוי מלוא החובות של הנושים, בצירוף הוצאות ההליך. לצורך הדוגמה שלנו נניח שסכום תביעות החוב שנבדקו ואושרו במסגרת ההליך  עומד ע"ס  200,000 ₪. המשמעות היא כי היחיד ייאלץ להעביר לקופת ההליך  סכום כולל של   200,000 ₪, בצירוף הוצאות ההליך (הוצאות ושכ"ט של הממונה והנאמן), וזאת במקום תכנית הפירעון שנקבעה לו – 18,000 ₪…..

סוגי הנכסים:

לא ניתן להקיף במאמר זה את כל סוגי הנכסים שעשויים להגיע לידי היחיד לאחר שניתן לו צו שיקום כלכלי.  עם זאת, ניתן שתי דוגמאות להמחשה: דוגמה  ראשונה  לנכס שיכול להגיע לידי היחיד, היא חלק בעיזבון של קרוב משפחה שנפטר : נניח שאותו יחיד בדוגמה שלנו עדיין לא סיים לשלם את הסכום הכולל שנקבע לו בתוכנית הפירעון (18,000 ₪) ולמרבה הצער, נפטר בשלב זה אחד מהוריו. מבלי להיכנס כרגע  לעקרונות החלוקה של העיזבון לפי דיני הירושה, נציין שאם חלוקת העיזבון תבוצע לפי חוק הירושה (כלומר : ההורה המנוח לא הותיר צוואה) וליחיד יש  חלק  בעיזבון של ההורה המנוח, הוא יידרש להעביר חלק זה לקופת ההליך. גם כאן מדובר בנזק כספי גדול שעלול להיגרם ליחיד. חשוב לציין : יחיד שבשלב זה יסתלק מהירושה שמגיעה לו, מבצע  "הענקה אסורה" ויידרש להעביר את חלקו לקופת ההליך (ללא קשר לדוגמה שהובאה, יש לציין שהדברים נכונים גם לנכס שהגיע ליחיד בדרך של ירושה בשלבים מוקדמים יותר של ההליך, ולמעשה בכל שלב החל מרגע שצבר חובות שאינו יכול להחזירם – במצבים אלה, היחיד מנוע מלהסתלק מחלקו בירושה והסתלקות כזאת תיזקף לחובתו). לעומת זאת, אם  ההורה המנוח הותיר אחריו צוואה תקפה שלפיה היחיד אינו אחד מהיורשים שלו, אז לא ניתן להפנות ליחיד דרישה להעביר את חלקו לקופת ההליך, מהסיבה הפשוטה שאין לו שום חלק בעיזבון, כלומר אין לו נכס. דוגמה נוספת :  קרן השתלמות הופכת להיות נזילה ובת מימוש 6 שנים לאחר תחילת ההפקדות הכספיות בה. אם המועד בו הופכת הקרן להיות נזילה נופל בתוך בתקופת התשלומים, יש לצפות שהנאמן ידרוש את העברת הכספים לקופת ההליך (במקרה זה אין צורך בהוראה מיוחדת של בית משפט וניתן להסתפק בהוראות החוק הקובעות כי נכסים פיננסיים לא מוגנים, שייכים לקופת הנשייה). בכל מקרה הכרחי להתייעץ מוקדם ככל האפשר עם עורך דין חדלות פירעון בחיפה המומחה לתחום.

הארכת תקופות:

על פי החוק לבית המשפט סמכות חריגה לקבוע שנכסים מסוימים יועברו לקופת ההליך גם אם הם הוקנו ליחיד לאחר  תקופת התשלומים ולאחר שכבר סיים לבצע את התשלומים שנקבעו לו. לבית המשפט יש סמכות להארכת תקופות גם במקרה בו ניתן הפטר לאלתר -ביהמ"ש רשאי  להורות שהיחיד יהיה חשוף להעברת כל נכס שיוקנה לו בתוך תקופה של עד 3 שנים ממתן ההפטר, ובנסיבות חריגות אף למעלה מ-3 שנים מצו ההפטר. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום חדלות הפירעון.

המאמר נכתב ע"י עורך דין שי דנה המשמש כעורך דין חדלות פירעון בחיפה מעל 20 שנה. משרד עוה"ד דנה  מתמחה בפתרון מקיף לבעיית החובות של היחיד ומייצג מזה שנים רבות כעורך דין למחיקת חובות בחיפה, עורך דין  פשיטת רגל בחיפה, עורך דין הוצאה לפועל בחיפה, עורך דין חדלות פירעון  בחיפה, לרבות הליכי פשיטת רגל, הליכי הוצאה לפועל, הליכי חדלות פירעון, מו"מ מול נושים והסדרי חובות. כמו כן מייצג בתביעות פינוי מדירה ציבורית, עתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי ו"דייר ממשיך" בדירה ציבורית.

[grw id="1131"]

מאמרים לפי נושא

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו"ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות,, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…