האם ניתן לדרוש מהיחיד כספים גם אחרי שהוא קיבל הפטר חלוט?

האם ניתן לדרוש מהיחיד כספים גם אחרי שהוא קיבל הפטר חלוט?

אדם הגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון, ניתן לו צו פתיחת הליכים ובהמשך הוחלט על תקופה מסוימת שבה יידרש להעביר תשלומים חודשיים לקופה, עד לסיום ההליך וקבלת הפטר חלוט (הפטר סופי). הוא סיים לשלם את כל התשלומים ועכשיו צריך לקבל החלטה בדבר הפטר חלוט. האם בשלב זה הנאמן יכול לדרוש ממנו להעביר נכסים לקופת ההליך גם אחרי שתתקבל החלטת ההפטר הסופית ? התשובה לכך – מורכבת. המאמר מביא מקרה בו טיפל משרד עורך דין שי דנה ואשר ממחיש את הבעיות הייחודיות שעלולות להתעורר גם בשלב הסופי של הליך חדלות הפירעון ואפילו לאחר סיומו.

עובדות המקרה: לחייב ניתן צו כינוס נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי (בשנת 2019 תוקן החוק, ושמו של ההליך שונה ל"הליך חדלות פירעון". גם הצו הראשוני בהליך כבר אינו נקרא "צו כינוס" אלא "צו פתיחת הליכים", ומגיש הבקשה נקרא "יחיד" ולא "חייב").

לאחר כשנה המליץ הנאמן לבית המשפט כי יינתן צו שיקום כלכלי ובו תיכלל פיסקה הקובעת שנכסים כספים וזכויות השייכים לחייב ואשר הוסתרו על ידו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת ההליך במלואם מיד עם גילוים, גם אם התגלו לאחר סיום ביצוע תכנית הפירעון או לאחר קבלת הפטר חלוט. יש לציין כי זהו סעיף סטנדרטי שנכלל בדרך כלל בצווי השיקום של יחידים/חייבים בהליך, והוא מתייחס לנכסים ששייכים (או יהיו שייכים) לחייב עד קבלת ההפטר הסופי שלו, אבל הוסתרו על ידו במסגרת ההליך. הכללת הוראת כזו היא צודקת, כדי למנוע הסתרת נכסים בהליך.

בענייננו חשוב לציין כי ההמלצות של הנאמן במסגרת ההליך הספציפי המוזכר במאמר זה, לא כללו המלצה לכלול בצו השיפוטי הוראות בקשר לנכסים עתידיים, כלומר נכסים שיתקבלו בידיו אחרי סיום תקופת התשלומים ואפילו לאחר קבלת הפטר חלוט (נקרא להם במאמר :"נכסים עתידיים"). הסיבה לכך שהוראה כזו לא נכללה היא שאין כל צדק לכלול אותה בצו השיפוטי:  ניקח כדוגמה אדם שקיבל  מבית המשפט הפטר סופי ומספר חודשים אחר כך זכה בסכום משמעותי בלוטו. מרבית האנשים יסכימו שאין שום הצדקה לחייב אותו להעביר את הסכום לקופה, וזאת מאחר וכבר קיבל הפטר חלוט.   מאחר והמלצות הנאמן לאורך ההליך לא כללו דרישה להוספת הוראה בדבר "נכסים עתידיים" לאחר צו הפטר סופי, גם בית המשפט לא כלל בהחלטות השונות במסגרת ההליך תנאי כלשהו בדבר צירוף "נכסים עתידיים" לקופת ההליך.

וכאן אנחנו מגיעים ללב הבעיה: לאחר שהחייב סיים לשלם את כל התשלומים לפי תוכנית הפירעון שנקבעה לו, הוא הגיש בקשה לקבל הפטר חלוט. בתגובת הנאמן לבית המשפט הוא ביקש לכלול בצו ההפטר החלוט הוראה לפיה "נכסים עתידיים" שיגיעו לידי החייב לאחר ההפטר החלוט יועברו לקופה. החייב אשר לא היה מיוצג בשלב זה, הבחין בהוראת הבעייתית ופנה למשרדנו כדי שנייצג אותו בבקשה שלא לכלול את ההוראה הבעייתית בצו ההפטר הסופי.

הוגשה על ידנו תגובה לבית המשפט ובה נטענו על ידנו הטיעונים הבאים:  מטבע הדברים כל חייב נושא עיניו למועד הסיום של ההליך ולתחילת שיקומו הכלכלי בדרך פתיחת "דף חדש". בנוסף, לזכות כל חייב עומד "אינטרס ההסתמכות" : החייב מסתמך  על כך שבעת שיקבל הפטר סופי גם ההליך יסתיים באופן סופי ולא ימשיך לרחף מעליו כעננה (בעניין "אינטרס ההסתמכות" נציין כי בית המשפט העליון קבע בעבר שמשקלו של אינטרס ההסתמכות הולך גובר ככל שההליך מתקדם בזמן- פסק דין בע"א  8488/18 זמירה משקל נ' עו"ד רונן בצלאל). בנוסף כללנו בתגובה טענה לפיה יש להימנע מפגיעה בצורך החיוני לשקיפות במסגרת ההליך המשפטי וכמו כן יש להימנע מפגיעה בעיקרון סופיות ההליך: יש לוודא כי ההליך מסתיים בצורה חדה וברורה, מבוצעת מחיקה של  החובות-ולאחר מכן אין יותר דבר. לשיטתנו הכללת הסעיף שבמחלוקת במסגרת צו  הפטר חלוט  מנוגדת  לגישתו של המחוקק וגם לעמדת הפסיקה בבית המשפט העליון.  במישור הכללי יותר היא גם מנוגדת לעקרונות הליך פשיטת רגל / חדלות הפירעון, לרבות עיקרון המחילה בהפטר, ועיקרון הוודאות  המשפטית.

עוד נציין כי סעיפי פקודת פשיטת הרגל לא כוללים התייחסות לנכסים עתידיים כאלו, אלא רק לנכסים ששייכים לו או יגיעו לידיו לפני הפטרו.

לתגובה שהגשנו צורפה גם פסיקה של בית המשפט העליון: בפסק דין של בית המשפט העליון שהזכרנו למעלה (פס"ד זמירה משקל), נקבע שעיון מחדש בצו הפטר חלוט הוא מהלך משמעותי שיש לבצע בצמצום ובזהירות רבה, כלומר רק במקרים חריגים. בעניין של החייב שלנו, הדברים נכונים אף יותר: כאן  לא היה מדובר בכלל בדרישה "לעיין מחדש" בצו הפטר סופי אלא בדרישה של הנאמן לשייך מראש לקופת ההליך, בעת מתן צו הפטר סופי, כל  התעשרות עתידית שהיא וזאת,  גם אם היא קרתה לאחר שניתן צו הפטר סופי וגם אם צו ההפטר הסופי ניתן בהסתמך על תשתית עובדתית נכונה ומוצקה. בפס"ד זמירה משקל שהזכרנו למעלה קבע בית המשפט העליון כי אם ניתן צו הפטר סופי ולאחר מכן חלה התפתחות עובדתית לא צפויה שמביאה להתעשרות החייב, אין הצדקה לביטול צו ההפטר ופתיחת ההליך מחדש. כדי לחדד ולהמחיש  את עמדתו נתן בית המשפט  כדוגמה תיאורטית אירוע בלתי צפוי – פטירת אימו של החייב לאחר שניתן צו הפטר סופי (דבר שמקנה לחייב אוטומטית זכויות בירושה של האם) : בית המשפט קבע שבמקרה כזה הנאמן לא יהיה רשאי לדרוש את הפקדת  כספי הירושה לטובת הנושים: "בדרך כלל, השאלה תתעורר כשההתפתחות העובדתית לא הייתה צפויה, וניתן להעלות על הדעת מקרים של מוות, זכייה בהגרלה וכיוצא בזה. לדעתי, התפתחות עובדתית מעין זו-לאחר הפטר חלוט – אינה מצדיקה לבטל את ההפטר ולפתוח מחדש את הליך פשיטת הרגל. בהתאם, אם במקרה הנדון אִמה של המערערת הייתה נפטרת לאחר שניתן הפטר חלוט, הנאמן לא היה רשאי לדרוש מהמערערת להפקיד את כספי הירושה לטובת הנושים" (מתוך פס"ד  זמירה משקל).

הכרעת בית המשפט במקרה שלנו: לאור כל הנימוקים שפירטנו בתגובה, ביקשנו שבית המשפט יורה  על מתן הפטר  חלוט, תוך מחיקת ההערה שהוספה ע"י הנאמן. בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי יינתן צו הפטר סופי ללא כל התניה בדבר הכללת "נכסים עתידיים" בקופת ההליך.

להשלמת התמונה נציין כי חוק חדלות פירעון החדש (שלא חל במקרה של החייב המיוחד כאן) קובע  אילו נכסים  של היחיד ייכללו בקופת הנשייה בתקופת התשלומים: הסעיף קובע כי כל נכס שיוקנה ליחיד (יתקבל בידיו) בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה. עם זאת נקבע בסעיף כי "בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים". לשיטתנו כוונת המונח "נכסים מסוימים" ברורה : נכסים "מסוימים" הם נכסים מוגדרים, מסומנים, הניתנים לזיהוי, ונכסים שאינם כאלה-אינם נכסים מסוימים. המקרה שהוצג במאמר שונה לגמרי, מאחר והנאמן לא הצביע מראש על נכס מסוים  שצפוי להיות מוקנה ליחיד לאחר מועד ההפטר הסופי, אלא ביקש באופן גורף שכל נכס שיגיע לידיו בתקופה בלתי מוגבלת שלאחר מתן ההפטר החלוט, יהיה חשוף להעברה לקופת ההליך.

המקרה שהוצג במאמר וגם לשון חוק חדלות פירעון כיום, מדגישים את הצורך להיעזר בעורך דין מומחה לתחום חדלות הפירעון, וזאת על מנת למנוע מקרים בהם נכללות בצו השיפוטי הוראות בעייתיות בעלות השפעה מרחיקת לכת על חיי החייב, וזאת גם לאחר שסיים את ההליך בהפטר חלוט.

המאמר נכתב ע"י עורך דין שי דנה המשמש כעורך דין חדלות פירעון בחיפה מעל 20 שנה. עוה"ד דנה  מתמחה במתן פתרון כולל לבעיית החובות של החייב ומייצג מזה שנים רבות כעורך דין למחיקת חובות בחיפה, עורך דין הוצאה לפועל בחיפה, עורך דין פשיטת רגל בחיפה, לרבות הליכי פשיטת רגל, הליכי הוצאה לפועל, הליכי חדלות פירעון, מו"מ מול נושים והסדרי חובות. כמו כן משמש כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, מייצג בתביעות פינוי מדירה ציבורית, עתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי ו"דייר ממשיך" בדירה ציבורית. המאמר מובא לידע כללי, נכון למועד כתיבתו  ואין  בנאמר בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה משפטית יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.

[grw id="1131"]

מאמרים לפי נושא

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו"ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות,, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…