הכרה כ"דייר ממשיך" – מהי תקופת המגורים שצריך להוכיח?

המאמר מנתח את פסק הדין בערעור אזרחי 39094-10-22 עמידר נ' מרק מאיר אוחיון (בית משפט מחוזי בירושלים) והגישות השונות באשר לפרק הזמן שצריך להוכיח מי שמבקש להיות מוכר כ"דייר ממשיך" לפי  החוק.

עובדות המקרה: הדייר שביקש להיות מוכר כ"דייר ממשיך" (במאמר נקרא לו: "הבן") התגורר בדירה ציבורית ביחד עם אביו, עד שהאב הועבר למוסד סיעודי. האב נקרא ה"דייר החוזי", מאחר והוא זה שחתום על חוזה השכירות מול החברה המשכנת. חוזה השכירות נחתם כמה שנים לפני שהבן נכנס להתגורר עם אביו בדירה ושנים רבות לפני המעבר של הדייר החוזי למוסד סיעודי.

הבן הגיש לוועדות של משרד השיכון בקשות להכרה כ"דייר ממשיך" אבל בקשותיו  נדחו על ידי הוועדות. הנימוק שלהן לדחיית הבקשות: הוועדות קבעו שפרק הזמן  שבו התגורר הבן עם אביו בדירה ברציפות, לא תואם את הנדרש בחוק. עקב דחיית הבקשות על ידי הוועדות, ראתה עמידר בבן כ"פולש" לדירה והגישה נגדו תביעת פינוי לבית משפט השלום בירושלים. בכתב ההגנה שהגיש לבית משפט השלום, טען הבן שהוא זכאי להיות מוכר כ"דייר ממשיך". בית משפט השלום קיבל את טענותיו של הבן, קבע שיש להכיר בו כ"דייר ממשיך" ודחה את תביעת הפינוי. עמידר הגישה  לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק הדין. הערעור נדחה, והמאמר עוסק בניתוח פסק הדין בערעור בבית המשפט המחוזי.

המחלוקת המשפטית: המחלוקת הייתה משפטית בלבד: עמדת עמידר הייתה שלפי פרשנות החוק, נדרש רצף מגורים החל מהיום הקובע שכתוב בחוק (1.8.09) ועד מועד עזיבתו של הדייר החוזי (האב) למוסד הסיעודי. עמדת הבן הייתה שלא נדרש רצף מגורים על כל התקופה הנ"ל, אלא נדרש רצף מגורים על תקופה קצרה מכך: מגורים במועד הקובע עצמו + תקופת מגורים רצופה של ארבע שנים עם הדייר החוזי + תקופת מגורים רצופה של 3 שנים עם הדייר החוזי בדירה ועד לפטירתו. כמו שנכתב למעלה, בית משפט השלום קיבל את עמדת הבן ועמידר הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.

ניתוח פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור: הזכות להיות מוכר כ"דייר ממשיך", נקבעה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. בחוק יש דרישה לשלוש שנות מגורים רצופות עם הדייר החוזי, עד פטירתו (או עד שעבר למוסד סיעודי). נציין שלא כל אחד יכול לדרוש הכרה כ"דייר ממשיך", אלא יש רשימה של קרובי משפחה שזכאים לכך (בן, נכד, הורה ועוד). החוק תוקן בשנת 09' והדרישה בעניין תקופת המגורים, הוחמרה: לפי החוק החדש נקבע שזכות הדייר הממשיך להתגורר בדירה מותנית בהוכחת זכאותו האישית לדיור ציבורי. אם אין לו זכאות  בעצמו לדיור ציבורי, הוא יידרש להוכיח שהתגורר עם הדייר החוזי בכל התקופות האלו: מגורים עם הדייר הזכאי במועד הקובע (1.8.09) + מגורים עם הדייר החוזי בפרק זמן של 4 שנים ברציפות עד מועד פטירתו (או מעברו למוסד סיעודי)   + מגורים רצופים עם הדייר בשלוש השנים עד לפטירתו. בשל ניסוח בעייתי של החוק המתוקן, כל הדיון המשפטי התמקד בשאלת משמעותה של מילה אחת – המילה "ברציפות", כלומר : האם דרישת "הרציפות" של המגורים משמעותה רציפות של כל התקופה מ-1.8.09 ועד מותו של הדייר החוזי (או מעברו למוסד סיעודי), או : האם דרישת "הרציפות" משמעותה מגורים רצופים של 4 שנים עם הדייר החוזי ? מאחר וניסוח החוק הוא בעייתי נוצר מצב שמבחינה לשונית שתי האפשרויות שפירטנו הן אפשריות.

בית משפט השלום בירושלים העדיף את האפשרות השנייה ודחה את תביעת הפינוי. בית המשפט המחוזי ניתח את תכליות החקיקה ואת התייחסות המחוקק (הכנסת) לחוק בעת שחוקק אותו ולאחר ניתוח ארוך, קבע שהוא מעדיף את הפרשנות הזאת – כלומר: לדעתו צדק בית משפט השלום ועמידר טעתה.  בית המשפט המחוזי קבע שקשה להסיק שתכלית החוק הייתה להוסיף דרישת מגורים רצופה לשנים רבות ולעתים, רבות מאוד. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של עמידר ואף חייב אותה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. לסיכום: עמדת בית המשפט המחוזי הייתה שלא נדרש רצף מגורים מתאריך 1.8.09 ועד פטירת הדייר החוזי (או המעבר שלו למוסד סיעודי), אלא נדרש להוכיח שהמבקש התגורר עם הדייר החוזי בדירה במועדים האלו: בתאריך 1.8.09 + 4 שנים רצופות + 3 שנים רצופות עד לפטירת הדייר החוזי (או המעבר שלו למוסד סיעודי). ההבדל בין 2 הגישות יכול להתבטא בשנים רבות, או מעטות-הכול תלוי בעובדות המקרה הספציפי שעומד למבחן בבית המשפט או בוועדה. חשוב לציין כי עמדת בת המשפט המחוזי בתיק זה לא מחייבת בתי משפט אחרים (רק פסק דין של בית המשפט העליון מחייב בתי משפט אחרים, אבל נכון למועד כתיבת מאמר זה העניין טרם הוכרע בבית המשפט העליון), וקיימות עמדות מנוגדות בפסיקת בתי המשפט אשר תומכות בעמדה שהציגה עמידר בתיק זה.

המאמר נכתב ע"י עורך דין שי דנה המשמש כעורך דין מעל 20 שנה. עוה"ד דנה  מתמחה בענייני דיור ציבורי וכן בפתרון בעיית חובות תוך מתן פתרון כולל לבעיית החובות. עוה"ד דנה מייצג מעל 20 שנה כעורך דין למחיקת חובות בחיפה, עורך דין הוצאה לפועל בחיפה, עורך דין פשיטת רגל בחיפה, לרבות הליכי פשיטת רגל, הליכי הוצאה לפועל, הליכי חדלות פירעון, מו"מ מול נושים והסדרי חובות. הבהרה : תוכן המאמר נכון למועד כתיבתו ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני של עורך דין. בכל סוגיה משפטית מומלץ ראשית להתייעץ עם עורך דין מומחה לתחום הרלוונטי.

[grw id="1131"]

מאמרים לפי נושא

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו"ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות,, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…