אילו כספים בקופת גמל מוגנים בהליך חדלות פירעון / פשיטת רגל

אילו כספים בקופת גמל מוגנים בהליך חדלות פירעון

כאשר אדם מגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון, ממנה בית המשפט עורך דין כ"נאמן" בהליך. אחד מתפקידיו  של הנאמן הוא לאסוף את הנכסים של החייב, כדי שיחולקו לנושים. באופן כללי, הנכסים של החייב מגיעים לנאמן, אבל קיימים כמה נכסים שבאופן יוצא מהכלל, הנאמן לא יכול לשים עליהם את ידו באופן אוטומטי. במאמר נתייחס לנכס אחד כזה –  כספים  שצבורים עבור החייב בקופת גמל/ קרן פנסיה /ביטוח מנהלים. במאמר מסביר עורך דין שי דנה אילו כספים צבורים  מוגנים מפני העברה לנאמן, אילו כספים  צבורים לא  מוגנים ומהם התנאים להעברת הכספים לקופת הליך החדל"פ. משרד עורך דין שי דנה מייצג מעל 20 שנה כעורך דין חדלות פירעון בחיפה, נשר והקריות, וכן כעורך דין פשיטת רגל בנשר, חיפה והקריות ועורך דין הוצאה לפועל בנשר, חיפה והקריות. הערות: במאמר נשתמש במושגים "הליך פשיטת רגל" (פש"ר) או "הליך חדלות פרעון" (חדל"פ), שמשמעותם לצורך המאמר זהה. במאמר ייעשה גם שימוש במונחים "יחיד" ו"חייב" שמשמעותם לצורך המאמר זהה.

קודם נסביר באילו כספים צבורים מדובר

החל משנת 2008 כל מעביד ועובד מחויבים להעביר כל חודש סכום מסוים לטובת החיסכון הפנסיוני של העובד.  בקופת הגמל / קרן הפנסיה מופקדים כמה סוגי כספים: הסוג האחד הוא כספי תגמולים שהחייב הפקיד עבור עצמו וגם כספים שהמעביד של החייב הפקיד במשך השנים עבור החייב (שני הסוגים נקראים : "כספי תגמולים"). סוג שני הוא כספי פיצויי פיטורים שהמעביד של החייב הפקיד במשך השנים – כספים אלו מיועדים  להעברה לעובד עם סיום עבודתו אצל המעביד, כדי שישמשו לו "רשת ביטחון" עד שימצא מקום עבודה חדש (הם נקראים: "כספי פיצויים").

איפה מנוהלים הכספים  האלה ? בארץ יש כמה  מסלולי חיסכון פנסיוני, וכל עובד רשאי  לבחור עבור עצמו את המסלול המתאים : המסלול הראשון נקרא בפשטות "קופת גמל". המסלול השני נקרא  "קרן פנסיה" (קרנות פנסיה הן בעצם קופת גמל לקצבה). נציין שקיימות קרנות פנסיה חדשות וקרנות פנסיה וותיקות. המסלול השלישי הוא "ביטוחי מנהלים" (שם שיווקי לקופת גמל לקצבה). עוד נציין שמשנת 08' החוק קובע ששלושת המסלולים ישמשו לחיסכון קצבתי כלומר: לתשלום קצבה כל חודש מרגע ההגעה לגיל הפנסיה, ולא לתשלום ב"מכה אחת". אפשרות למשיכת הכספים בבת אחת קיימת עדיין אבל היא חריגה, מוגבלת, ותלויה בקיומם של כמה תנאים קשיחים אשר נקבעו בחוק. מכאן והלאה, כשייכתב במאמר "קופת גמל" – הכוונה היא גם לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים.

האם הנאמן צריך אישור של בית המשפט כדי לפדות את הכספים בהליך ?

התשובה חיובית. החוק קובע שהנאמן לא יכול לפדות שום כספים צבורים של החייב בקופת גמל, מכל סוג שהוא, מבלי שיקבל לכך מראש אישור של בית המשפט – הגנה זו נקראת בפסיקת בתי המשפט "הגנה רכה", כלומר: ההגנה מתבטאת בכל שהנאמן חייב לבקש ולקבל אישור מבית המשפט כדי להעביר את הכספים לקופת ההליך. בית המשפט רשאי להורות על העברת כל הכספים האמורים, או על העברה של רק חלק מהם.

האם יש כספים שאפילו בית המשפט לא רשאי להורות על העברתם לנאמן ?

גם כאן התשובה חיובית :  אם  כספי תגמולים בקופת הגמל הם למטרת קצבה (זאת אומרת לא בבת אחת, אלא בתשלום שאמור להתבצע  מדי חודש, החל מגיל הפנסיה) + היחיד עדיין לא הגיע לגיל פנסיה, הכספים מוגנים מהעברה וגם לבית המשפט אסור להורות על העברתם לנאמן, מהסיבה שהחוק אוסר זאת.  אם מתקיימים שני התנאים שפורטו, הכספים מוגנים והגנה זו נקראת בפסיקת בתי המשפט "הגנה קשיחה". הסיבה להגנה ה"קשיחה" הניתנת לכספים : מדובר בכספים שהם חיסכון לטווח ארוך שנועד להבטיח את הבטחון הכלכלי של החוסך בתקופות קשות או לאחר שהגיע לגיל פנסיה, בצורה של קצבה חודשית.

מהדברים שפורטו בפיסקה הקודמת, ניתן גם להבין אילו כספים אינם מוגנים: אם לא מדובר בכספי קצבה (אלא דווקא בכספים המיועדים לתשלום ב"מכה אחת"), או : שהחייב כבר הגיע לגיל הפנסיה – הכספים בקרן לא מוגנים ובית המשפט יהיה רשאי (לא חייב) להורות על העברתם לנאמן, כלומר:  לקופת פשיטת הרגל.

אם הכספים אינם מוגנים, בית המשפט נדרש להפעיל שיקול דעת ולאזן בין צורכי המחייה של החייב לבין הצורך לפרוע את החובות לנושים. לפני שיחליט בית המשפט האם לאשר או לא, הוא יפעיל את השיקולים הבאים: מצד אחד, בית המשפט צריך להכיר בכך שכספי החיסכון הפנסיוני נועדו להבטיח לחייב מינימום של בטחון כלכלי לאחר שיפרוש לפנסיה, וזאת גם אם ייכנס לתקופה קשה נוספת בחייו.  במסגרת השיקולים  אמור בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של החייב ומשפחתו, בהווה וגם בעתיד, ובמצבו הבריאותי. למשל: אם החייב יהפוך להיות פנסיונר שמקורות ההכנסה שלו דלים (למשל: חי רק מקצבת המוסד לביטוח לאומי) ואינו יכול להיעזר בבני משפחה שמצבם גרוע גם כן, יכול בית המשפט להשאיר לחייב כספי פנסיה גם אם הגיע המועד לתשלום שלהם כקצבה. שיקולים  אחרים נגד העברת הכספים לנאמן, יכולים למשל להיות כאלו: ההסתבכות הכלכלית של החייב נבעה מחתימה על ערבות להלוואה והוא בכלל לא קיבל כספים לידיו, או שמדובר בחייב שבמשפחתו יש ילד נכה. ברור שאלו רק דוגמאות מקריות ויכולים להיות מקרים אחרים  רבים שיצדיקו הפעלת שיקול דעת בצורה עדינה ומושכלת. סוג אחר של שיקולים, והפעם לכיוון השני: אם נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב היו מפוקפקות או מעוררות חשש בדבר חוסר תום לב מצידו, או שהתנהל  באופן לא תקין בהליך חדלות הפירעון – יכול בית המשפט להחליט על העברת הכספים לקופה. ברור שכאן נזקק החייב לעורך דין חדלות פירעון  או עורך דין פשיטת רגל  מיומן  אשר יביא  בשמו את כל הטיעונים  המתאימים כדי לשכנע את בית המשפט להשאיר את הכספים בקופה ולא להעביר אותם לקופה.

ומה  בדבר כספי פיצויים?

כמו שהסברנו, הכוונה לכספי פיצויי פיטורין. כל עוד החייב ממשיך בעבודתו אצל המעביד – לא ניתן להורות על פדיון כספי פיצויי הפיטורים. לכן, השאלה מתעוררת רק לגבי  עובד שסיים את עבודתו אצל המעביד, בתקופת הליך חדלות הפירעון. כמו שהוסבר למעלה, לכספי פיצויים של עובד אשר סיים את עבודתו אצל המעביד יש "הגנה רכה",  כלומר: כדי לממש אותם הנאמן חייב לפנות לבית המשפט ולבקש את אישורו. עם זאת, זה לא אומר שבכל מקרה בית המשפט יאשר את העברת כל הכספים לנאמן, וזאת מהסיבה שבמקרים מסוימים, יש להעברת כספי פיצויים של חייב לנאמן, השלכות בעלות משמעות רבה, וזאת מעבר להפסד הכספים עצמם : העברת כספי הפיצויים לנאמן תגרום להפחתת סכום הקצבה שהחייב (או יורשיו) אמור לקבל מקופת הגמל, בבוא העת. בית המשפט העליון קבע קווים מנחים לשיקול הדעת שבית המשפט  צריך להפעיל במקרה כזה : לפני שיוחלט על העברת הכספים לקופת ההליך, נדרש  לבדוק מה  יהיה גובה הקצבה שהחייב  יהיה זכאי לה אם יועברו כספי הפיצויים, כלומר צריך לוודא שהקצבה שיקבל בתקופת הפנסיה לא תהיה נמוכה מדי. בנוסף יש לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ושל אלו שתלויים בו בהווה ויהיו תלויים בו בעת פרישתו לפנסיה. יש להתחשב גם במצבו המשפחתי והבריאותי שמשפיע על יכולת ההשתכרות שלו ועל ההוצאות הצפויות שלו. נדרש גם  לבדוק את יכולת ההשתכרות העתידית שלו וגם מספר שנות העבודה שנותר לו לעבוד לפני הגעתו לגיל פנסיה (ככל שיכולת ההשתכרות העתידית גבוהה יותר – העברת הכספים אמורה לפגוע בו בצורה פחותה). בית המשפט יכול להביא בחשבון גם שיקולים  אשר קשורים לנושים: מהו אחוז החוב שייפרע לנושים, מהם סוגי החובות ומהם סוגי הנושים. נדרש  לבחון גם מה תהיה עלות מימוש הכספים  (למשל: תשלום מיסים, אם יהיו). בנוסף, אם יש אפשרות לפרוע את החוב באמצעים אחרים, שיביאו לפגיעה פחותה יותר בחייב, יש למצות תחילה אמצעים אלו. יש גם לבחון את נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב, אחריותו להיווצרות החובות,  התנהלותו בהליך ולפניו, תום לב ובאיזו מידה שיתף הפעולה עם הנאמן בהליך.

לאמור למעלה בסעיף זה לגבי כספי פיצויי פיטורים, יש חריג שאם הוא מתקיים לגבי החייב הוא משחק לטובתו : אם  כספי הפיצויים נצברו  בקרן פנסיה וותיקה (להבדיל מקרן פנסיה חדשה), ועדיין לא הגיע מועד התשלום שלהם כקצבה –  הכלל הוא אחר: מאחר ומשיכה של כל סכום כסף (לא רק כספי תגמולים, אלא גם כספי פיצויים) לפני מועד הזכאות לקצבה תביא לביטול  כל הזכויות של החייב שנצברו במשך השנים בקרן הפנסיה הוותיקה, קבע בית המשפט העליון כי אין שום אפשרות להעבירם לנאמן לפני שהגיע מועד התשלום שלהם.

מקרה בו החייב עצמו מבקש לפדות את הכספים לפני גיל הפנסיה:

מקרה אחר הוא כאשר החייב עצמו מבקש, לפני שהגיע לגיל הפנסיה,  לפדות כספים שמיועדים לתשלום קצבה (למשל: כדי לשלם עבור תכנית הפירעון שקבע לו בית המשפט). במקרה כזה ולמרות שהחייב בעצמו (ולא הנאמן) מבקש לפדות את הכספים, הוא עלול להיתקל בקשיים בהעברת הכספים  : הקושי נובע מכך שהגוף שמנהל את הכספים (קופת גמל/ קרן הפנסיה/ביטוח מנהלים), מסרב להעביר את הכספים לנאמן וזאת בגלל  שהחוק לא מאפשר להעביר כספי קצבה לפני גיל הפנסיה, או בגלל שהתקנון האחיד של אותה קרן פנסיה אוסר לבצע העברה כזאת – חלק מהתקנונים של קרנות הפנסיה כוללים הוראה שקובעת  כי כספים שהמעביד הפקיד עבור החייב לקרן הפנסיה (גם תגמולים וגם פיצויים), ניתנים למשיכה לפני גיל הפנסיה שלא בדרך קצבה, רק אם נותקו היחסים בין העובד למעביד. המשמעות היא שאם החייב עדיין לא הגיע לגיל הפנסיה ועדיין עובד אצל אותו מעביד, התקנון של קרן הפנסיה לא יאפשר להוציא את הכספים מקרן הפנסיה, ואם קרן הפנסיה תתנגד לבקשת משיכה (גם מצד החייב בעצמו), בית המשפט צפוי לדחות את בקשת המשיכה (למשל חדל"פ 30040-06-20). נציין שמשיכת כספי תגמולים שלא לפי הוראות החוק, כרוכה בתשלום מס (בנושא המאמר ראה ע"א 5033/18, הכולל התייחסות לחוו"ד היועץ המשפטי לממשלה והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון).

 משרד עו"ד שי דנה

משרד עורך דין שי דנה מייצג מעל 20 שנה כעורך דין הוצאה לפועל בחיפה, נשר והקריות, וכן כעורך דין פשיטת רגל בחיפה, נשר והקריות ועורך דין חדלות פרעון בחיפה, נשר והקריות. המשרד מתמחה בפתרון כולל לבעיית החובות של היחיד, לרבות הליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל,  הסדר חובות ומשא ומתן מול הנושים. כמו כן משמש כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, ומייצג בכל הקשור לדיור ציבורי, הכרה בדייר ציבורי כ"דייר ממשיך", תביעות פינוי מדירות ציבוריות וכן בייצוג בעתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי.  המאמר מובא לידע כללי, נכון למועד כתיבתו  ואין  בנאמר בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה משפטית יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.

[grw id="1131"]

מאמרים לפי נושא

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו"ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות,, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…