עורך דין הוצאה לפועל בחיפה מונחי יסוד בהוצאה לפועל

עורך דין הוצאה לפועל בחיפה מונחי יסוד בהוצאה לפועל ופשיטת רגל

כעורך דין הוצאה לפועל בחיפה וכבעל עשרות שנים של ניסיון בתחום ההוצאה לפועל, אני מבין שחייבי ההוצאה לפועל יכולים להתעסק עם מונחים מורכבים ומבלבלים. במאמר זה, אסקור את המונחים הבסיסיים הקשורים להוצאה לפועל של חובות שנובעות מפסק דין כספי, שטר חוב או צ'ק שלא כובד על ידי הבנק.

ההוצאה לפועל היא התהליך בו מתבצעת ניהול ואכיפת חוב על ידי המתנהל של חייב ההוצאה לפועל. חייב ההוצאה לפועל הוא הצד הנישא בחוב, והמתנהל הוא הצד שמבצע את הפעולות המשפטיות והניהוליות הנדרשות על מנת לגבות את החוב.

כאשר חוב מוגבה מפסק דין כספי, ייתכן שישנם מונחים שחייבי ההוצאה לפועל מתבלבלים בנוגע להם. המונחים המרכזיים הם:

1. פסק דין כספי: פסק דין שהוזם על ידי בית משפט המתייחס לחוב, קובע את סכום החוב ואת תשלום החוב.
2. שטר חוב: מסמך רשמי המכיל התחייבות של צד אחד לשלם סכום מסוים לצד שני, במועד מסוים.
3. צ'ק: מסמך בנקאי שבו צד אחד מצהיר על התחייב

אזהרה בהוצאה לפועל

עורך דין הוצאה לפועל חיפה מסביר כי נוהג ההוצאה לפועל הוא תהליך משפטי שמתבצע כאשר חייב לא מבצע את התשלום של חובו על פי פסק דין כספי או שטר חוב. במהלך התהליך, מופנה אליו מסמך הקרוי "אזהרה" מצד שכת ההוצאה לפועל.

האזהרה היא מסמך חשוב שבו מופיעות ההוראות החובה על החייב. לאחר מסירת האזהרה לידי החייב, יש לו זמן מוגבל של 50 ימים לבצע אחת משתי הפעולות הבאות: לשלם את החוב בהתאם לסכום הנקבע בפסק הדין או בצ'ק, או לשלם את החוב בתשלומים שנקבעו על פי הוראת התשלום שמצורפת לאזהרה.

אם החייב אינו מסוגל להתקשר באף אחד מהאפשרויות המצוינות לעיל, הוא יכול להגיש בקשה לצו תשלומים. בקשה זו נדרשת אם החייב לא יכול לשלם את החוב, למעט התשלומים המוסכמים.

אם החייב לא מבצע אף פעולה על פי ההוראות הנדרשות, נחשב לו כ"חייב משתמט מתשלום חובותיו". במקרה זה, ניתן לדרוש מידע על החייב בלי הסכמתו, יכולים להוטיל עליו הגבלות ולקבל נגדו הליכי באורתור ואף למסור אותו למאסר.

חשוב לציין שלא ניתן לנקוט בפעולות מבצעות בהוצל"פ ללא מסירה מלאה של האזהרה לידי החייב. עם זאת, סירוב לקבל את האזהרה ממפקיד הדואר או לחתום על קבלתה יחשבו למסירה מלאה של האזהרה. כמו כן, גם התייצבות החייב לחקירת יכולת בלשכת ההוצל"פ או הגשת בקשה מרשימה לתיק ההוצל"פ יחשבו למסירה של האזהרה.

ההוצאה לפועל היא כלי חשוב ונחוץ לגביית חובות ואכיפת הזכויות הכספיות של צד אחד מול הצד השני. המביאה להבראת הצד החייב ומציאת דרכים לגבות את החוב באופן הולם ומוסרי.

הוצאה לפועל במסלול מקוצר

בקשה לביצוע פסק דין כספי או חיוב כספי אחר (למשל שטר חוב), שגובהם עד 25,000 ₪, ניתן לבצע במסלול מקוצר. החריגים שבהם לא ניתן לבצע במסלול מקוצר: פסק דין למזונות, בקשה למימוש משכון/משכנתה, אם החייב מצוי באיחוד תיקים או :  אם סך חובותיו של החייב עולה על 100,000 ₪.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 47 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20ב

מיום 16.9.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 607 (ה"ח 684)

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3 או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.

(ג)  הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לגנוז את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה.

(ד)  (1)  הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(2)  ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1154 (ה"ח 1058)

(ג)  הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לגנוז לסגור את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז לסגור את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה.

(ד)  (1)  הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(1א)  הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(2)  ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 52

ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 212 (ה"ח 1083)

ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים אם מתקיים אחד מהמקרים הבאים: עברו

9 חודשים מהמצאת האזהרה לחייב, רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים, הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל. עם זאת, אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו, לא יסתיים החיוב במסלול המקוצר.

אם הסתיים החיוב במסלול מקוצר והחוב לא נפרע במלואו, הזוכה צריך להודיע ללשכת ההוצל"פ האם הוא מבקש לסגור את התיק או להעבירו למסלול הרגיל.

בקשת חייב לצו תשלומים

חייב שלא יכול לעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו לו בתיק מסויים, רשאי להגיש בקשה לשלם בתשלומים חודשיים נמוכים יותר.

יש לשים לב : אם גובה החוב בתיק מתחת ל-100,000 ₪ – ניתן לבקש לפרוס את החוב למקסימום של 36 תשלומים ולא יותר מכך.

אם גובה החוב מעל 100,000 ₪ – ניתן לבקש לפרוס אותו ל-48 תשלומים ולא יותר מכך. עם זאת ראש ההוצאה לפועל רשאי לפי שיקול דעתו להאריך את התקופות הנ"ל ב-3 שנים נוספות (הארכה של מעבר ל-3 שנים נוספות, תבוצע רק במקרה שהזוכה הסכים לכך).

חייב שסכום החוב שלו פחות מ-50,000 ₪ רשאי לשלם את החוב לפי הסדר תשלומים מיוחד (הכולל תשלומים חודשיים מופחתים), ובלבד ששילם את התשלום הראשון בתוך 45 ימים ממועד מסירת האזהרה לידיו. תשלום לפי הסדר תשלומים מיוחד מקנה הפחתת ריביות, עיכוב הליכים והפחתת שכר טרחתו של עוה"ד המייצג את הזוכה.

יש לציין שכאשר סכום החוב הכולל של החייב כבר מגיע ל-50,000 ₪ או יותר מכך, מומלץ לפנות לעורך דין פשיטת רגל אשר יבחן האם אין מקום לנקוט בהליך פשיטת רגל / חדלות פירעון, במקום לטפל בחובות במסגרת ההוצאה לפועל בלבד (על היתרונות והחסרונות בכל אחד מההליכים תוכלו לקרוא במאמרים כאן באתר).

איחוד תיקים : מוגבל באמצעים או הגבלת אמצעיםמיום 2.7.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184 (ה"ח 2056)

הוספת פרק ז'1: איחוד תיקים

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

פרק ז'1 פרק ז'3: איחוד תיקים

בעבר, חייב שהיו פתוחים נגדו כמה תיקי הוצאה לפועל, יכול היה לבקש שהם יאוחדו לתיק אחד, הוא יוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים" וייקבע לו תשלום חודשי נמוך  מ-3% מסך כל החובות שלו. בשנת 2019 תוקן החוק ואפשרות זו בוטלה.

כיום, האפשרות היחידה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל, כרוכה בהתחייבות לשלם מדי חודש, 3% מסך כל  חובותיו של החייב בכל התיקים נגדו. חישוב פשוט מראה שאם לחייב חוב כולל בהוצל"פ העולה על כמה עשרות אלפי ₪, התשלום החודשי יהיה גבוה מדי עבור רוב החייבים (לדוגמה: חוב כולל של 50,000 ₪, מצריך תשלום של 1,500 ₪ מדי חודש). כמו צוין למעלה, במקרה כזה יש לשקול פנייה להליך אחר – הליכי חדלות פירעון.

איחוד תיקים לא יכלול תיקים אלו: תיק מזונות, תיק בענין שאינו כספי (למשל: תיק ממימוש משכנתא), והתנגדות לביצוע שטר שהועברה לביהמ"ש. רשם ההוצאה לפועל רשאי להענות לבקשה או לדחות אותה (למשל: אם ראה שהתשלום החודשי של 3% "גדול" על החייב והוא לא יעמוד בו) והוא רשאי גם לקיים חקירת יכולת לחייב.

אם לאחר ההחלטה על איחוד תיקים נפתח תיק הוצאה לפועל נוסף יש להודיע לרשם, שיצרף אותו לתיק האיחוד וייתכן שגם יגדיל את התשלום החודשי בהתאם. מיום 2.7.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184 (ה"ח 2056)

הוספת סעיף 74ב   (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.

בכל מקרה, יש לפנות לעורך דין פשיטת רגל מומחה בתחום, שיבחן את כל החלופות וימליץ על הפתרון המתאים ביותר. מיום 2.7.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184 (ה"ח 2056)

הוספת סעיף 74ב

מיום 2.7.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184 (ה"ח 2056)

הוספת סעיף 74ג

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

מיום 2.7.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184 (ה"ח 2056)

הוספת סעיף 74ג

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.

בקשה בטענת "פרעתי"

חייב שטוען שמילא אחר פסק הדין (או חיוב מסויים שכלול בפסק הדין) או : שהוא לא חייב יותר למלא אחרי פסק הדין, רשאי להגיש "בקשה בטענת פרעתי". לדוגמה: אם פסק הדין הורה על תשלום 10,000 ₪ והחייב שילם אותם. דוגמה נוספת: אם פסק הדין קבע תשלום מזונות עד גיל 18 והילד הגיע לגיל 18 כאשר כל  תשלומי המזונות החודשיים עד אותו מועד, שולמו.

בקשה כזו של החייב צריכה להיות נתמכת בראיות מתאימות המוכיחות שקיים את פסק הדין או שפרע את החוב לפי פסק הדין.

עד להחלטתו הסופית בבקשת החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שפסק הדין (כולו או חלק ממנו) לא יבוצע. ראש ההוצאה לפועל יעכב את ביצוע פסק הדין רק אם התרשם שיש טעם בנימוקים ובעיכוב ושהבקשה נתמכת בראיות ראשוניות מתאימות.

אם הוחלט על עיכוב ביצוע פסק הדין, רשאי ראש ההוצאה לפועל גם לצוות על הפקדת ערובה (סכום כספי) וזאת כדי להבטיח את קיום פסק הדין בעתיד.

התנגדות לביצוע שטר

 

הוצאה

זוכה שמחזיק בשטר (למשל: צ'ק או שטר חוב) שלא נפרע, רשאי להגיש אותו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל, ממש כאילו מדובר בפסק דין של בית המשפט.

החייב (מי שצריך לפרוע את השטר) רשאי להגיש להוצאה לפועל התנגדות לבקשת הביצוע.

החייב צריך להגיש את ההתנגדות בתוך 60 יום ממועד קבלת האזהרה לידיו. להתנגדות יש לצרף תצהיר המפרט את העובדות ונימוקי ההתנגדות.

עם הגשת ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הליך הביצוע ויעביר את בירור הענין לבית המשפט.

בית המשפט יידון בהתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר. בית המשפט יחליט בהתנגדות לאחר חקירה של החייב בבית המשפט, אבל הוא גם רשאי לוותר על חקירה זו ולהחליט בלעדיה.

אם בית המשפט יתרשם שיש לחייב הגנה בפני הליך הביצוע, ייתן לו את הזכות להגיש כתב הגנה, ואז ההליך יימשך כמו תביעה כספית רגילה. מצד שני, אם בית המשפט יתרשם שאין שום סיכוי שהגנת החייב תתקבל, הוא ידחה את ההתנגדות והליך הביצוע יימשך בהוצאה לפועל.

(תיקון מס' 42) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 65) תש"ף-2020

הוצאה לפועל במסלול מזונות

מיום 11.7.2013

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 98 (ה"ח 700)

הוספת פרק א'2

מיום 16.6.2020

תיקון מס' 65

ס"ח תש"ף מס' 2803 מיום 16.6.2020 עמ' 90 (ה"ח 1312)

הוצאה לפועל במסלול מזונות – הוראת שעה מזונות

כאשר ניתן פסק דין למזונות ע"י בית המשפט, יכול/ה הזוכה לבחור האם לפתוח תיק הוצל"פ במסלול רגיל, או ב"מסלול מזונות".

ב"מסלול מזונות" יינקטו ההליכים, בדרך כלל, ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל, לפי כללים שיקבע מנהל ההוצאה לפועל. מיום 11.7.2013

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 99 (ה"ח 700)

הוספת סעיף 20יג

מיום 11.7.2013

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 99 (ה"ח 700)

הוספת סעיף 20טו

עדכון תיק (תיקון מס' 42) תשע"ג-2013

זוכה שהגיש/ה בקשה לביצוע במסלול מזונות מחוייב/ת לדווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל סכום כסף  שקיבל/ה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב. הדיווח  יימסר ללשכה בתוך 7 ימים (כלל הדיווח הזה חל גם על החייב ואם הוא לא יקיים אותו, עלול הדבר כמובן לפגוע בו כאשר יפרע את כל החוב בתיק וזאת מאחר והוא יתקשה להוכיח העברת הסכומים שביצע מחוץ ללשכת ההוצל"פ, מבלי שדיווח עליהם לתיק ההוצל"פ). מיום 11.7.2013

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 100 (ה"ח 700)

הוספת סעיף 20טז

מסירת מידע על החייב (תיקון מס' 42) תשע"ג-2013

מיום 11.7.2013

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 100 (ה"ח 700)

הוספת סעיף 20יזמיום 11.7.2013

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 101 (ה"ח 700)

עדכון סכומים ותקבולים בתיק ההוצאה לפועל

הדרך המועדפת לשלם לזוכה בתיק ההוצאה לפועל, היא ע"י הפקדה ישירה לתיק ההוצל"פ, מאחר וכך נוצר תיעוד ברור וממוחשב של התשלום.

החוק קובע שזוכה בתיק שקיבל מהחייב סכום שלא באמצעות לשכת ההוצל"פ, חייב לדווח ללשכה על כך  בתוך 7 ימים מיום קבלת התקבול. חריג לכך הוא זוכה שהגיע להסדר עם  החייב ודיווח על כך ללשכה ובמקרה כזה, הוא רשאי לדווח כל שלושה חודשים באופן מרוכז על כל הסכומים שקיבל מהחייב (במצב כזה, ההליכים בתיק אמורים להיות מעוכבים, כל עוד הזוכה לא הודיע שהחייב הפר את ההסכם איתו).

עם פירעון מלוא החוב, על הזוכה לדווח ללשכה בתוך 7 ימים מהפירעון ולהגיש בקשה לסגירת התיק. אם זוכה לא פועל כפי שפורט למעלה, רשאי רשם ההוצל"פ להטיל עליו הוצאות שיקוזזו מסכום החוב בתיק.

כמובן שכל האמור למעלה, לא מונע מחייב שהעביר לזוכה כספים שלא דרך הלשכה, לדווח על כך בעצמו ללשכה.

 

התיישנות חוב כספי:

שאלה שמטרידה לקוחות רבים היא האם חובות כספיים מתיישנים ? התשובה מורכבת:

התיישנות עילת התביעה: תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לבית המשפט (למעט חריגים) היא 7 שנים מהמועד בו נוצרה עילת התביעה.

התיישנות פסק דין: אם עברו 25 שנים מהמועד בו ניתן פסה"ד והתובע  לא ביצע שום פעולה לביצוע פסד הדין, פסק הדין יתיישן.

התיישנות חוב בהוצאה לפועל: החוק אינו קובע התיישנות של חוב בהוצאה לפועל. למרות זאת, תיק הוצל"פ שנפתח בגין המחאה  כפוף לכללי ההתיישנות של זכות התביעה (7 שנים) ואם נפתח בחלוף 7 שנים ממועד היווצרות העילה (מועד חילול ההמחאה), ניתן להעלות טענת התיישנות שסיכוייה טובים. באופן דומה אם התיק נפתח בגין פס"ד לאחר שחלפו 25 שנה ללא ביצוע פעולה למימוש פסה"ד ניתן להעלות טענת התיישנות שסיכוייה להתקבל טובים.

תקנה רלוונטית נוספת קובעת שאם חלפו שנתיים מבלי שהזוכה ביצע פעולה בתיק, רשאי ראש ההוצאה לפועל לסגור את התיק. עם זאת, סגירה כזו לא מבטלת את החוב והזוכה יכול לבקש לפתוח את התיק מחדש.

נפתחו כנגדכם תיקי הוצל"פ ? פנו למשרדנו – אנו נגיש בקשה לעיכוב ההליכים ונבדוק את מלוא הטענות האפשריות לרבות התיישנות, הפחתת החוב  והגשת בקשה לביטולו במקרה המתאים. כמו כן בהתאם לגובה החוב ומספר תיקי ההוצאה לפועל, תיבחן אפשרות לנקוט בהליך פשיטת רגל / חדלות פירעון ועל ידי כך לפתור את כל בעיית החובות באופן כולל וגורף.

לוח זמנים של הליך חדלות פירעון אצל הממונה | צו פתיחת הליכים וצו שיקום כלכלי | הפטר לאלתר | חדלות פירעון או פשיטת רגל – מחוץ לארץ | שינוי תקופת תשלומים | בקשת פשיטת רגל אחת אחרי השנייה | האם ניתן להקדים תשלומים | הליך פשיטת רגל  – מהתחלה ועד הסוף | ערב לחוב מזונות יכול לקבל הפטר מהחוב | האם ניתן לבטל הפטר שכבר ניתן? | חוב מזונות ותשלום מזונות בהליך חדלות פירעון | חדלות פירעון בסכום נמוך | המונחים החדשים בהליך חדלות פירעון | סדר פירעון של החובות השונים בהליך חדלות פירעון

אז מה היתרונות של הליך פשיטת רגל בסיוע של עורך דין פשיטת רגל בחיפה ?

[grw id="1131"]

מאמרים לפי נושא

בחלק זה תוכלו למצוא מאמרים שכתב עו"ד שי דנה בו הוא משתף איתכם בידע הרחב שצבר במהלך השנים בתחומים הבאים:

תיק הוצאה לפועל, הסדר חובות, עורך דין חובות, חובות בהוצאה לפועל, הסדר חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות בהוצאה לפועל, מחיקת חובות לבנקים, עורך דין מחיקת חובות,הוצאה לפועל חובות,, עורך דין למחיקת חובות, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, עורך דין הוצאה לפועל, ועוד…